בלוג


צילום  רחוב

צילום הרחוב הפך לז'אנר  מאוד  מעניין ומרתק בקרב צלמים וחובבי צילום  צילום .

תפיסת הרגע ותעוד סיטואציות  הקורות לנגד עינינו ברגעים שלא ישובו עוד לעולם , תעוד רגעים אלה שונים משאר  סוגי הצילום הקיימים כגון צילומי נוף או צילומים סטטיים בהם ימצא עצמו הצלם עומד אל מול סיטואציה שאינה משתנה במהירות , לעומת זאת בצילום רחוב ימצא עצמו הצלם אל מול סיטואציות משתנות  ויהיה עליו לקבל  בזמן קצר (זמן אמת) החלטות צילומיות הרות גורל  אשר יצרו את הקומפוזיציה ואת הסיפור וזאת בזמן החלטה של מאיות השניה או אפילו פחות.

צילום רחוב דורש מהצלם עירונות , להיות בלב ליבה של ההתרחשות , לדעת לקרוא מהלכי התרחשויות  ברחוב  ולקבל החלטות מהירות , כל אלה  עושים את תחום צילום הרחוב  למאתגר ומרתק.

צילום: גיל נחושתן

צלם הצרפתי אז'ן אטז'ה, שפעל בפריז בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, נחשב לאחד מאבות צילום הרחוב. אטז'ה צילם בעיקר נוף אורבני של רחובות, גנים, מדרגות וחלונות. אף שלא היה הראשון לעשות זאת, צילומיו היו פופולריים במיוחד, והגופים שפעלו למען שימור פריז העתיקה בתקופה שלאחר תוכנית אוסמן להתחדשות פריז נעזרו בצילומיו. אולם הצלם שהשפיע יותר מכל על צילום הרחוב כפי שהוא מוכר לנו כיום הוא אנרי קרטייה ברסון. קרטייה ברסון, אף הוא צרפתי, החל לצלם בשנות ה-30 של המאה ה-20 והשתמש במצלמת לייקה. קרטייה ברסון התמקד לא ברחוב עצמו, אלא בפעולותיהם של האנשים החולפים בו ועוסקים בענייניהם. הוא הקפיד על קומפוזיציה המבוססת על צורות גאומטריות, ונחשב למי שביסס את עקרון הרגע המכריע. בספר צילומים שפרסם ב-1952 הגדיר את הצילום כ"הכרה במשך שבריר של שנייה, בעת ובעונה אחת – בחשיבותו של אירוע ובקיומו של ארגון צורני מדוקדק המפיח רוח חיים באירוע זה.

 

אז מהו בעצם  צילום רחוב????

 

 

צילום רחוב הוא סוגת צילום שבה מצולמות סיטואציות אקראיות במקומות ציבוריים. צילום הרחוב מציג לעיתים נקודת מבט אירונית של הסיטואציה, מציג אותה מנקודת מבט לא שגרתית או מוציא אותה מהקשרה הרגיל. בצילומים אלה, בהם לצלם אין שליטה על המתרחש, ואף לא על התאורה במקום, יש חשיבות רבה לתזמון הרגע המכריע בו תצולם התמונה האופטימלית.

חשיבות הרגע המכריע הנה קריטית בצילומי רחוב  שכן הסיטואציות משתנות במהירות , אז מהו בעצם ה"רגע המכריע" ??

"הרגע המכריע"  (The Decisive Moment)  הוא מונח מתחום האסטתיקה  של הצילום המונח מתאר את פעולתו של הצלם כמתרכזת בנקודת זמן אחת קריטית, בה משולבים יכולת הראייה וההתבוננות של הצלם עם האירועים וההיסטוריה במהלכם של החיים.

קרטייה –ברסון   תיאר את פעולתו של הצלם בראיון בעיתון "וושינטון פוסט" :

"כאשר אתה מצלם תצלום, מתקיימת לשנייה פעולה יצירתית. העין שלך מוכרחה לזהות קומפוזיציה או ביטוי רגשי אותם מזמנים לך החיים, ואתה חייב לדעת מתוך אינטואיציה מתי ללחוץ על המצלמה. זה הוא הרגע בו הצלם הוא יצירתי."

בזמן הרגע המכריע, כל מרכיבי התמונה מתחברים יחדיו והחיבור שלהם יחד הופך את התמונה לייחודית וחד פעמית.

צילום: גיל נחושתן

 

בצילום רחוב  אנחנו נתקלים בשלל דברים טובים אך ישנם גם  קשיים רבים , אחד הקשיים הוא הקושי להתמודד עם שלל הסיטואציות והמהירות בהן הן מתרחשות , המשימה הופכת קשה יותר כאשר הצלם רוצה לספר סיפור כשהכל קורה כל כך מהר.

אחד הקשיים שנתקלתי בהם  הן במסעות הצילום שלי בעולם והן אצל התלמידים שלי היא  הפחד  מתגובתם  של האנשים אותם הם רוצים לצלם. פחד וביישנות יכולים להרוס כל נסיון לצלם ברחוב, כך שכדאי להתפטר מזה כמה שיותר מהר. כשמצלמים רחוב צריך להכיר בכך שאיננו עושים דבר פסול. איננו צריכים להתבייש במעשיינו. איננו פוגעים בזולת, אלא יוצרים אמנות. אם הצלם חושב בתוככי עצמו שהוא עושה מעשה פסול, כאילו שהוא גונב מאנשים משהו, אנשים ירגישו זאת ויסרבו להצטלם. כשמתנהגים בטבעיות, בבטחון ובאדיבות, אנשים בדר"כ משתפים פעולה ומהר מאד לומדים להתעלם מהצלם. הצלם הופך לרואה ואינו נראה, גם מבלי שיתחבא.

קושי נוסף הוא התאורה  המשתנה ממקום למקום , מספיקה הסטה ולו קלה של המצלמה והופ התאורה משתנה. לכן רצוי שצלם הרחוב ישלוט היטב בתאורה ובמדידת אור  ראוייה.

צילום: גיל נחושתן

 

צילום אנשים ברחוב שלהם דורש מאיתנו, הצלמים, להיות נוכחים. אין ספק שזהו אחד האתגרים הגדולים של צלם רחוב: למצוא את עצמו כחלק מהמארג החברתי, כאדם ולא רק כמתעד דרך העדשה.

 

 

בצילום רחוב  קיימים מספר  סוגים של צלמים:

 

הצלם האורב:

שיטה שדורשת פחות ‘חוצפה’ –המוותרת על מימד  ההפתעה , הצלם ממקם את עצמו במקום בו הוא  שולט  על הרחוב  ומשם "עוקץ" מבלי לעורר תשומת לב , בשיטה זו יכול הצלם  לבחור  עדשת טלה או עדשה  רחבה  ולא ממש להתערבב  ברחוב  , כביכול המצולמים לא ירגישו מאויימים מהמצלמה וכמעט שלא יבחינו בה . שיטה זו טובה לצלמים מתחילים החוששים מתגובתם של המצולמים וכך יפתחו בטחון  בתקווה שאט אט יגלשו לרחוב.

צילום: גיל נחושתן

הצלם המשוטט:

הצלם המשוטט שמטייל בין רחובות ובדרך כלל לא עוצר במקום אחד לאורך זמן. ההבדל בשני מצבי הצילום הוא הסיכוי שלנו להטמע בשטח ולהפוך להיות חלק ממנו.
הטקטיקה של ה’צלם המשוטט’ היא ממש כמו חיית טרף  הוא חייב להתבונן, לחפש היכן יהיה פוטנציאל לצילום מעניין.  אחד היתרונות של השוטטות היא שהצלם נתקל בשלל סיטואציות והופך להיות חלק מהסביבה ולא זרים מוחלטים, המצולמים יהיו סלחנים יותר  לנוכחות  שלו ושל המצלמה. זה השלב בו כבר אפשר להרגיש בנוח לצלם את האנשים שמכירים אותנו, שחייכנו אליהם כבר במהלך היום ואף כדאי, מדי פעם, ולהפוך אותם לשותפים.

צילום: גיל נחושתן

 

הצלם החוצפן: 

הצלם החוצפן  נקי מכל פחד  ושולט  ברזי הרחוב.

הוא  לא יהסס לצלם סיטואציות  ממרחק נגיעה  מבחינתו צילום רחוב צריך להיות מפתיע, בקרבה מאוד גדולה לאוביקט המצולם, ללא פחד מהקהל ותגובתו. בניסיון לתעד את האנשים ללא כל ‘מסכה’. הצילום שלו, הוא אגרסיבי מאוד. הוא שולף את המצלמה לרגע אחד ומגיע לתוצאות מאוד דרמטיות בזכות זה. נדמה כי דרך זו מצריכה מהצלם ‘חוצפה’ רבה ותחושת ביטחון.

ברור ששיטה זו לא מתאימה לכל צלם, מתחיל או מקצוען. נדרשת פה מידה של תעוזה ואומץ וגם קצת להיות חסרי בושה כדי להפיק צילומים טובים ומעניינים.

צילום: גיל נחושתן

 

ציוד מומלץ לצילום רחוב:

אם אתם רוצים לחוות את הרחוב ולצלם צילומים חזקים עליכם להתקרב  כמה שיותר למושא הצילום.

לכן  השתמשו בעדשות  מתאימות , עדשה 50 ממ  תעשה  את העבודה מצויין.

אם אתם מרגישים בטוחים וחסרי פחד  קהל  נסו להשתמש בעדשות רחבות , אני אישית אוהב מאוד לצלם בעדשות רחבות אפילו רחבות מאוד  כמו 10-17 ממ. דבר שנותן פרפקסטיבה  אחרת לגמריי.

רוברט קאפה אמר:

  "אם התמונות שלכם לא טובות מספיק, אתם כנראה לא קרובים מספיק".

אם תבחרו לצלם בעדשת 70-200 מהקצה השני של הרחוב, אולי תצליחו לצלם פורטרטים נאים, אבל על מנת שתוכלו לצלם סיטואציות עליכם להיות קרובים כאילו אתם חלק בסיטואציה. זו גם הסיבה שצלמי רחוב טובים מעדיפים רחבות. עדשת פריים יעזרו ,עדשה רחבה יחד עם קרבה לנושא תעניק לכם פרספקטיבה שתשאב את הצופה אל תוך התמונה ותיתן לו תחושה של נוכחות בתוךהסיפור שרציתם לספר כאילו שהוא היה נוכח.

צילום: גיל נחושתן

 

צילום: גיל נחושתן

 

צילום: גיל נחושתן

 

 

לסיכום:

 

צילום הרחוב דורש מאיתנו חדות מחשבה , תעוזה וביטחון, הוא דורש מאיתנו יכולת תקשורת עם אנשי הרחוב דורש מאיתנו זיהוי פוטנציאל צילומי מקדים.

תגדירו לעצמכם מראש את איזור הצילום שלכם. ככה תוכלו להתמקד בהתרחשויות רלונטיות.

שימו לב למהירות ההתרחשות ברחוב והקפידו לצלם בחשיפה נכונה.

שהו זמן ממושך במקום בו אתם מרגישים  שבוהפוטנציאל הגדול יותר בעיניכם , מקום זה יכול להיות מקום עם הרבה אנשים, או סיטואציות מעניינת אשר יש בהם פוטנציאל להפוך לנושא צילום מעניין.

שימו לב לרקע הצילום והצבעוניות המשלימה.

חפשו זוויות מפתיעות, אל תצלמו רק בגובה העיניים, תחשבו על וקומפוזיציות וזויות צילום מעניינות.

חפשו מצבים ייחודיים שיכולים להתקיים, אלה יוכלו להפוך את הצילום מבאנלי למפתיע.

מינימום של ציוד כאשר את העדשות הכבדות והארוכות תשאירו בבית, תשארו עם עדשות רחבות או FIX  כמו 50 מ”מ.

 

אז למה אתם מחכים  צאו לרחוב  ותתחילו לצלם